ספירת היד: חלוקת הסדרות

שלוש סדרות, לא ארבע

לכל מגן יש בדיוק 13 קלפים. ברגע שאנחנו יודעים את אורך שלוש הסדרות שלו, האורך של הרביעית הוא חשבון ולא ניחוש. זו הסיבה שהמיומנות כולה מתמצה במעקב אחרי שלוש סדרות בלבד - וזה הרבה פחות מפחיד ממה שנשמע.

בפועל אנחנו לא סופרים 26 קלפים אלא בונים שני מספרים בכל סדרה. הדרך הפרקטית: לפני שמושכים סדרה, אומרים לעצמנו כמה קלפים חסרים לנו בה, ואחרי כל סיבוב מעדכנים. "היו להם 5 - למערב 3, למזרח 2" - ואז ממשיכים.

• המכרז: פותח 1♠ מבטיח 5+ ספיידים, פתיחת 2 חלשה מבטיחה 6, פתיחת 1NT מראה יד מאוזנת.
• ההובלה: רביעי מלמעלה מרמז על 4+ קלפים בסדרה, סינגלטון מובל מספר את הסיפור ההפוך.
• כל אי-מעקב (שואו-אאוט) סוגר סדרה שלמה ומאפשר להשלים את שתי הידיים בחשבון.

לספור את הסדרה הנכונה - בסדר הנכון

העיקרון החשוב ביותר: את הסדרה שבה נמצאת ההחלטה הקריטית סופרים אחרונה. אם הבעיה היא איפה נמצאת מלכת הדיאמונד, משחקים קודם את הספייד, ההארט והקלאב - ורק כשהתמונה מלאה נוגעים בדיאמונד. הסדרות ה"חופשיות" הן משחקי גילוי; הן קונות מידע במחיר של טמפו.

מכאן נובע גם הכלל המעשי בעקיפה דו-כיוונית: כשחסרה המלכה ואפשר לעקוף לשני הכיוונים, משחקים את המגן שהראה יותר קלפים בסדרה - "למי שיש אורך יש את המלכה". זהו יישום ישיר של מקומות פנויים: ככל שנשארו לו יותר קלפים לא ידועים, כך גדל הסיכוי שהמלכה אצלו.

• משחקים קודם את הסדרות שאפשר לפתח בלי סיכון, ורק אחר כך את סדרת ההכרעה.
• בעקיפה דו-כיוונית: היד הארוכה מקבלת את המלכה, אלא אם המכרז אומר אחרת.
• כל אי-מעקב מחייב לכתוב מחדש את התמונה - לא לעדכן אותה בעדינות.

תרגיל 13 המשבצות

הדרך המהירה ביותר להשתפר היא תרגול קבוע: בכל יד שאתם מכריזים בה, עצרו בסוף הלקיחה הרביעית ונסחו לעצמכם את החלוקה של שני המגינים - למשל "מערב 2-6-4-1, מזרח 3-2-2-6". בסוף היד השוו לחלוקה האמיתית מרשומת הידיים.

בהתחלה תטעו הרבה. אחרי חודש של תרגול תגלו שהספירה קורית מעצמה, ושבמקום לנחש עקיפות אתם פשוט יודעים.