ספירת נקודות: מיקום בכירים לפי המכרז
Counting HCP - Placing the Missing Honors
ספירת נקודות ככרוז (Counting HCP) היא מיקום הקלפים הבכירים החסרים לפי חשבון פשוט: 40 נקודות גבוהות בחפיסה, פחות הנקודות שלנו ושל הדומם, שוות לנקודות שמתחלקות בין שני המגינים. המכרז מגדיר לכל מגן טווח, וכל בכיר שכבר נראה מצמצם את הטווח הזה. כך יודעים לפני העקיפה איפה נמצא המלך החסר.
החשבון הבסיסי
מתחילים תמיד מ-40. מחסירים את הנקודות שלנו ואת נקודות הדומם, והתוצאה היא מה שיש למגינים יחד. אחר כך מחלקים את הסכום הזה לפי מה שהמכרז אמר: פותח מבטיח 12+, פותח 1NT מראה 15-17, מתערב מבטיח 8+, פתיחת 2 חלשה מראה 5-10, ומגן שעשה פאס בתור המחלק מוגבל בדרך כלל לפחות מ-12.
ברגע שהטווחים ידועים, כל בכיר שנופל על השולחן מקטין את היתרה. אם מערב פתח והראה עד כה 10 נקודות, ונשארו רק 12 חסרות, מזרח לא יכול להחזיק יותר מ-2 - וכל בכיר גדול יותר חייב להיות במערב.
| ההכרזה | מה היא מבטיחה בנקודות |
|---|---|
| פתיחה בגובה 1 | 12+ (או יד לפי כלל 20) |
| פתיחת 1NT | 15-17, יד מאוזנת |
| אוברקול פשוט | 8+ |
| פתיחת 2 חלשה | 5-10 |
| משיב שהכריז סדרה חדשה | 6+ |
| משיב שעשה פאס לפתיחת השותף | 0-5 |
| יד שעשתה פאס בתור המחלק | בדרך כלל פחות מ-12 |
היסק שלילי: מה שלא הוכרז
החלק החזק ביותר של השיטה הוא דווקא השתיקה. מגן שלא פתח, ובידו יד שהייתה מצדיקה פתיחה, מספר לנו בעצם שהבכיר החסר נמצא אצל השותף שלו. אם מזרח עשה פאס בתור המחלק והראה כבר 9 נקודות, הוא כבר לא יכול להחזיק גם את ה-A וגם את ה-K החסרים.
אותו היגיון עובד בתוך המשחק: מגן שלקח בלקיחה עם ה-K ולא עם ה-A כמעט תמיד אינו מחזיק את ה-A. שילוב של היסק חיובי (מה הוא הראה) והיסק שלילי (מה הוא לא עשה) נותן תמונה חדה הרבה יותר מכל אחד מהם לבד.
- מגן שיכול היה לפתוח ולא פתח - הבכיר החסר אצל שותפו.
- אחרי הכרזת מנע: נדיר שלמנוע יש אס חיצוני; זהו היסק חזק במיוחד.
- מגן עם סדרה בת 6 קלפים ו-6 נקודות באותה סדרה כמעט לעולם לא יחזיק גם אס בחוץ.
לחבר נקודות לחלוקה
ספירת נקודות לבדה מטעה; היא עובדת כשמצרפים אליה את החלוקה. יד עם 6 קלפים בסדרה ו-8 נקודות היא סיפור אחר לגמרי מיד מאוזנת עם 8 נקודות, והמכרז שלה שונה. לכן בונים תמיד שני משפטים במקביל: כמה נקודות וכמה קלפים.
ההרגל שמלמדים בישראל הוא פשוט: "ספור את הנקודות שכבר ראית". מיישמים אותו לפני הלקיחה השנייה, לא בלקיחה התשיעית כשכבר מאוחר. את החלטת העקיפה הדו-כיוונית וההכרעה בין עקיפה להפלה מקבלים לפני שנוגעים בסדרה.
עכשיו נסו בעצמכם
מזרח היה המחלק ופתח פאס, במהלך המשחק כבר ראית בידו ♠A ו-♥K-Q, ובידך ובדומם יחד 22 נקודות - היכן ה-♦A החסר?
דוגמאות
מזרח הראה נקודה אחת - ולכן הכול אצל מערב
| W | N | E | S |
|---|---|---|---|
| 1 | X1 | Pass | 3NT |
| Pass | Pass | Pass | · |
- 1X — הכפלת מוצא
לכרוז ולדומם 27 נקודות, כלומר למגינים 13 בלבד. מערב פתח 1♥ ולכן מחזיק 12+ - למזרח נשארה לכל היותר נקודה אחת. אחרי ♥A וה-♥K ומשיכת הספיידים, מזרח הראה את ♠J - זו הנקודה שלו, והוא סיים. מכאן ♦Q חייבת להיות במערב: הכרוז מוביל ♦3 מהיד, מערב נמוך, ♦10 מהדומם - והדיאמונדים נותנים ארבע לקיחות.
שווה לזכור
- בלקיחה הראשונה נסחו משפט אחד: "למגינים X נקודות, למערב לפחות Y" - וזכרו רק את המשפט הזה.
- בכל פעם שנופל בכיר, עדכנו את היתרה מיד; אחרת התמונה מתיישנת.
טעויות נפוצות
- לספור נקודות ולשכוח את המשמעות של פאס - היסק שלילי חזק לא פחות מהכרזה.
- להתייחס לטווח כאל מספר מדויק: פותח יכול להיות עם 12 או עם 19, וההבדל משנה הכול.
שאלות נפוצות
מה עושים כשהמגינים לא הכריזו בכלל?
מה קורה כשהחשבון לא מסתדר?
האם ספירת נקודות מכריעה בין עקיפה להפלה?
להמשיך מכאן
- ספירת היד: חלוקת הסדרותקריאת המשחק: ספירה, היסקים ומיקום קלפים
- היסקים מהמכרז: למי האס אחרי הכרזת מנעקריאת המשחק: ספירה, היסקים ומיקום קלפים
- הסתברויות מיקום קלפים בכיריםצירופי סדרה והסתברויות
- עקיפה דו-כיוונית: כללי הכרעהצירופי סדרה והסתברויות
- עקיפה (50%) מול הפלהצירופי סדרה והסתברויות
- סיפור היד עד הלקיחה הרביעיתקריאת המשחק: ספירה, היסקים ומיקום קלפים