סדר המשחק: מההובלה ועד הלקיחה ה-13

הובלת הפתיחה

המוביל הראשון הוא תמיד היריב משמאל הכרוז (LHO), ולא הכרוז ולא הדומם. בדופליקט ההובלה מונחת תחילה כפופה — הפוכה — כדי לאפשר לשותף לשאול שאלות על המכרז לפני שהקלף נחשף (חוק 41). רק אחרי שהשותף אמר שאין לו שאלות, הקלף נהפך.

הנוהג הזה אינו פורמליות: הוא מונע מהמוביל להעביר מידע דרך הקצב שבו הוא הופך את הקלף, ומגן על השותפות שנפגעה מהסבר שגוי.

פריסת הדומם ותכנון

מיד אחרי שההובלה נחשפה, הדומם פורס את 13 קלפיו גלויים, מסודרים בטורים לפי סדרות והשליטה מימינו. עכשיו הכרוז רואה 26 קלפים.

זהו הרגע היחיד ביד שבו אף אחד לא מחכה לכם: לפני שאתם קוראים קלף מהדומם, ספרו לקיחות בטוחות או מפסידים, חשבו מאין תגיע הלקיחה החסרה, וודאו שיש לכם כניסות לשם. אחרי שהקלף הראשון נשחק, אפשרויות נסגרות.

מהלך הלקיחה

• המוביל מניח קלף; אחריו משחקים השאר עם כיוון השעון; חובה לשרת את הסדרה כל עוד אפשר.
• הכרוז משחק את קלפי הדומם בקול: "מלך", "קטן", "חתוך". הדומם מוציא את הקלף שנקרא — הוא אינו בוחר.
• הזוכה בלקיחה מוביל ללקיחה הבאה. אם הזוכה היה קלף מהדומם, ההובלה הבאה תהיה מהדומם.
• אפשר לבדוק לקיחה שהסתיימה רק עד שהצד שלכם הוביל או שיחק ללקיחה הבאה (חוק 66). אחרי זה הקלפים כבר לא ניתנים לבדיקה.

סיום היד ורישום התוצאה

אחרי הלקיחה ה-13 סופרים. הצד של הכרוז זקוק ל-6 ועוד הרמה. אם השיג בדיוק — החוזה קוים; אם השיג יותר, אלה לקיחות עודפות (overtricks) והתוצאה נרשמת כ"קוים ועוד n"; אם השיג פחות — "נפל n".

בדופליקט הקלפים לא מעורבבים בסוף היד: כל שחקן מחזיר את 13 קלפיו לתא שלו בלוח, בדיוק כפי שקיבל אותם, כדי שהשולחן הבא ישחק את אותה חלוקה. צפון מזין את התוצאה לברידג'מייט ומזרח מאשר אותה.