תביעת לקיחות (קליים) וויתור
Claiming and Conceding
קליים (claim) הוא הצהרה של שחקן שהוא יזכה במספר מסוים מהלקיחות הנותרות, וויתור (concession) הוא ההצהרה ההפוכה. ברגע שנאמרה הצהרה כזאת המשחק נעצר מיד (חוק 68). התובע חייב לפרט את קו המשחק שלו, וכל נקודה מסופקת תיפסק נגדו — ולכן הניסוח חשוב לא פחות מהתביעה עצמה.
מה זה קליים ולמה משתמשים בו
כשברור לחלוטין מה יקרה בלקיחות הנותרות, אין טעם לשחק אותן אחת-אחת. הכרוז אומר "אני לוקח את כל השאר" או "אני נותן לקיחה אחת ולוקח את השאר", והיד נגמרת. זה חוסך זמן לכל השולחן ולכל התחרות.
ברגע שנאמרה תביעה, המשחק נעצר. אי אפשר לחזור בכם ולהמשיך לשחק — כל מה שקורה מכאן הוא הסכמה של היריבים או פסיקה של מנהל התחרות.
מה חייבים לומר
התובע חייב להצהיר על קו המשחק: באיזה סדר הוא משחק את הקלפים, ובעיקר — האם ואיך הוא מושך את השליטים שנותרו. "השאר שלי" בלי הסבר אינו קליים תקין, וכשיש מחלוקת הוא עלול לעלות ביוקר.
הכלל שקובע את התוצאה הוא חוק 70: כל נקודה מסופקת נפסקת נגד התובע. במפורש — אם נשאר ליריבים שליט שהתובע לא הזכיר, מנהל התחרות יניח שהשליט הזה ייקח לקיחה בכל מצב שבו הוא יכול לקחת.
- אמרו כמה לקיחות אתם תובעים, ולא רק "השאר".
- אמרו במפורש אם אתם מושכים את השליט האחרון.
- אמרו את סדר הסדרות: "גובה ♠A, ♠K, ואז מריץ את הדיאמונדים".
- אם התוכנית תלויה בעקיפה שטרם נעשתה — אל תתבעו. תשחקו אותה.
ויתור, והזכות של השותף להתנגד
גם ויתור הוא הצהרה מחייבת שעוצרת את המשחק. אבל יש חריג חשוב להגנה: ויתור של מגן מבוטל אם שותפו מתנגד לו מיד (חוק 68B2). כלומר, אם השותף שלכם אמר "קחו את השאר" ואתם רואים שיש לכם עוד לקיחה — התנגדו מיד, והמשחק ימשיך.
המילה המפעילה היא "מיד". אם המשחק כבר התקדם, ההזדמנות חלפה.
מה קורה כשיש מחלוקת
אם אחד השחקנים אינו מקבל את התביעה, לא ממשיכים לשחק כדי "לראות מה היה קורה". קוראים למנהל התחרות, והוא פוסק לפי חוקים 68-71. משחק נוסף אחרי תביעה עלול רק לסבך את הפסיקה.
אונליין המנגנון פשוט יותר: מגישים תביעה, והיריבים לוחצים קבלה או דחייה. ב-BBO תביעה שנדחתה מחזירה את השולחן למשחק רגיל; בתחרויות מפוקחות ובפלטפורמות אחרות היא עוברת למנהל התחרות.
אתיקה
תבעו כשהתוצאה ברורה — זה נימוס בסיסי כלפי השולחן וכלפי לוח הזמנים של התחרות. אבל לעולם אל תתבעו כדי "לנסות": תביעה שנועדה לגרום ליריב לוותר על לקיחה שמגיעה לו היא הפרה חמורה של האתיקה, לא טקטיקה.
עכשיו נסו בעצמכם
בחוזה 4♠ הכרוז פורש את קלפיו ואומר "השאר שלי", בלי להזכיר שנותר ליריב שליט גבוה אחד, והמגנים מתנגדים - כיצד יפסוק המנהל?
דוגמאות
הניסוח שקובע אם הקליים יעמוד
| W | N | E | S |
|---|---|---|---|
| · | · | · | 1 |
| Pass | 31 | Pass | 4 |
| Pass | Pass | Pass | · |
- 13 — העלאה מזמינה: 10-12 נקודות ו-4 קלפים בהארט
אחרי שני סיבובי שליט מתברר שהשליטים התחלקו 2-1 ונשאר ליריבים שליט אחד. הכרוז אינו יכול לומר רק "השאר שלי". עליו לומר: "מושך את השליט האחרון, גובה ♠A ו-♠K, ♦A ו-♦K, וחותך את הדיאמונד השלישי בדומם". אם ישכח להזכיר את משיכת השליט האחרון, חוק 70 יניח שהשליט של היריבים לוקח לקיחה — והחוזה ייפסק כנפילה.
שווה לזכור
- אם אתם מהססים אם התביעה בטוחה — פשוט תשחקו את הלקיחות. הפסד של דקה עדיף על פסיקה נגדכם.
- כשמישהו תובע נגדכם, אל תקבלו אוטומטית. ספרו את הלקיחות שלכם: לפעמים יש לכם עוד אחת.
טעויות נפוצות
- לומר "השאר שלי" כשנשאר שליט אצל היריבים בלי להזכיר שמושכים אותו. זו הסיבה השכיחה ביותר לפסיקה נגד התובע.
- להמשיך לשחק אחרי תביעה שנויה במחלוקת במקום לקרוא למנהל התחרות.