מדיניות אפס סובלנות והתנהגות (חוקים 74, 90, 91)
Zero Tolerance Policy and Conduct (Laws 74, 90, 91)
מדיניות אפס סובלנות (Zero Tolerance) היא נוהל של מועדונים והתאגדויות שמטיל עונש מיידי על התנהגות פוגענית בשולחן. היא נשענת על חוק 74, שמחייב אדיבות בכל רגע ואוסר כל הערה או פעולה שעלולה להביך שחקן אחר או להפריע להנאתו מהמשחק, ועל חוקים 90 ו-91 שמאפשרים למנהל להטיל עונש פרוצדורלי או משמעתי.
מה דורש חוק 74
החוק אינו מסתפק ב"אל תקללו". הוא מחייב יחס אדיב בכל עת, ומטיל עליכם להימנע מכל הערה או פעולה שעלולה לגרום למישהו אחר בשולחן אי-נעימות או מבוכה - כולל השותף שלכם.
רשימת ההתנהגויות שהחוק מונה מפורשות כוללת: הערות מיותרות במהלך המכרז והמשחק, ביקורת על השותף או על היריבים, הבעת שביעות רצון או אכזבה מהכרזה או מקלף, שליפת קלף לפני שהגיע תורכם, ומבט נעוץ בשחקן אחר או בידו.
"אבל אמרתי את זה בבדיחות הדעת" אינו הגנה. המבחן הוא ההשפעה על השחקן שמולכם, לא הכוונה שלכם.
איך נראית אפס סובלנות בפועל
- ההתנהגויות שנוהלי ZT מתייחסים אליהן: גסות רוח, קללות, הצקה, לחץ על יריב שמתלבט, נזיפה בשותף, ויכוח על פסיקה, האשמה בחוסר יושר.
- התגובה הנכונה אינה להשיב באותה מטבע. קוראים למנהל ומתארים בקצרה מה נאמר.
- הסנקציות מדורגות: לרוב אזהרה, אחריה עונש פרוצדורלי (למשל רבע לוח או 10% מהציון המרבי בלוח), ובמקרים חמורים הרחקה מהמושב או מהאירוע לפי חוק 91.
- בהתנהגות חמורה או חוזרת, המנהל מדווח להתאגדות, וּועדת האתיקה יכולה להטיל סנקציות נוספות.
עונשים פרוצדורליים (חוק 90) שאינם קשורים לגסות
| ההתנהגות | למה זו בעיה |
|---|---|
| איטיות במשחק | פוגעת בכל האולם ולא רק ביריב שמולכם |
| כרטיס שיטה חסר או לא מעודכן | מונע מהיריבים את המידע שמגיע להם לפי חוק 40 |
| דיון בלוח בטווח שמיעה של מי שטרם שיחק אותו | יוצר מידע חיצוני ופוסל לוח שלם |
| קריאה למנהל בנימה פוגענית | החוק מונה זאת במפורש כהפרה |
פוסט-מורטם: מתי ואיפה
ניתוח היד בשולחן הוא הגורם מספר אחת לאיטיות במועדונים, והוא גם הגורם השכיח ביותר למתח בין שותפים. אחרי שהתוצאה נרשמה - הידיים חוזרות ללוח, וממשיכים.
אם יש מה לדבר עליו, מדברים אחרי המושב, בשקט, ובניסוח שמתאר את ההחלטה ולא את השותף. "בפעם הבאה, אחרי 1NT, אולי נסכים ש..." עובד; "איך יכולת?" לא עובד, לא היום ולא בעוד שנה.
עכשיו נסו בעצמכם
מיד בתום היד אומר לך היריב בקול רם "איך אפשר להכריז ככה?", ואתה נעלב — מה הצעד הנכון לפי מדיניות אפס סובלנות?
שווה לזכור
- כלל הזהב בשולחן: מדברים רק בהכרזות, בקלפים, ובנימוסים - "בבקשה", "תודה", "מנהל בבקשה".
- אם אתם מרגישים שהטון עולה, קראו למנהל מוקדם. זה כמעט תמיד מרגיע את השולחן.
טעויות נפוצות
- להשיב ליריב גס רוח כדי "לא לתת לו לנצח". שני השחקנים יסתיימו עם עונש.
- לנתח את היד בשולחן. זו איטיות, זה מפריע לשולחנות סמוכים, וזה מקור לחיכוך.