חוקים פרוצדורליים נוספים שכדאי להכיר

לפני שמסתכלים ביד (חוק 7)

• סופרים 13 קלפים עם הפנים כלפי מטה. זה לוקח ארבע שניות ומונע את רוב מקרי הלוח הפגום.
• מחזירים את הקלפים לכיס הנכון בלוח בסוף היד. קלף שהוחזר לכיס שגוי פוסל את הלוח לכל שאר האולם.
• הלוח נשאר במרכז השולחן עד שהמשחק מסתיים, ובכיוון הנכון. הסימון N על הלוח מיועד לצפון.

פתיחת המשחק וסקירת המכרז

הובלת הפתיחה נעשית עם הפנים כלפי מטה (חוק 41A). זו אינה מסורת אלא הגנה כפולה: היא מאפשרת לשותף המוביל ולכרוז לשאול שאלות על המכרז לפני שהדומם נפרש, והיא הופכת הובלה מהיד הלא נכונה לתקלה חסרת עונש - הקלף פשוט חוזר ליד. רק אחרי שההובלה נהפכת, הדומם פורש את ידו.

בזמן המכרז, כל שחקן רשאי בתורו לבקש סקירה של ההכרזות שנעשו (חוק 20). את ההסבר על משמעות הכרזה נותן תמיד שותפו של המכריז, לעולם לא המכריז עצמו.

לקיחות: סידור ובדיקה

כל לקיחה מונחת לפניכם עם הפנים כלפי מטה: לאורך - לקיחה שזכיתם בה, לרוחב - לקיחה שהופסדה. הסידור הזה אינו קישוט; הוא הדרך היחידה ליישב מחלוקת על מספר הלקיחות בסוף היד. מי שערבב את קלפיו לפני ההסכמה על התוצאה - המנהל יפסוק נגדו, כי אין דרך לקבוע את העובדות.

כשמשהו לא בסדר עם הלוח עצמו

• מספר קלפים שגוי או קלף חסר (חוקים 13-14): המנהל משחזר את הלוח. אם הוא שוחק בקלפים שגויים, ייתכן שיבוטל ותינתן תוצאה מתוקנת.
• לוח ששוחק שלא לפי התוכנית או בכיוון הלא נכון (חוק 15): המנהל מחליט. בדרך כלל התוצאה עומדת אם אף אחד מהזוגות לא שיחק את הלוח קודם, ואחרת הלוח מבוטל ונקבעות תוצאות מתוקנות.
• אם גיליתם באמצע היד שיש לכם 12 או 14 קלפים - עוצרים מיד וקוראים למנהל. ככל שמתקדמים, כך פוחת הסיכוי שאפשר יהיה להציל את הלוח.
• ההסכמה על מספר הלקיחות שנזכו חייבת להיעשות לפני שארבע הידיים הוחזרו ללוח (חוק 79). אחר כך זו כבר מחלוקת שהמנהל צריך להכריע.