עיכוב והולד-אפ בהגנה: הריגת כניסות

הרעיון: לספור כניסות, לא קלפים

כשלדומם יש סדרה ארוכה שאפשר להקים - למשל ♦KQJ54 - השאלה היחידה שחשובה היא כמה כניסות יש לדומם מחוץ לסדרה הזאת. אם אין אף כניסה צדדית, הסדרה שווה בדיוק כמספר הפעמים שהכרוז יכול להוביל אליה מהיד שלו.

לכן הכלל: זוכים באס בסיבוב שבו נופל הקלף האחרון של הכרוז בסדרה. אם לכרוז שלושה קלפים בסדרה ולדומם אין כניסה - מעכבים פעמיים וזוכים בסיבוב השלישי. אם יש לדומם כניסה צדדית אחת - מעכבים פעם אחת בלבד, כי הכניסה הנוספת מקזזת עיכוב אחד.

• A x x מול KQJ x x בדומם ללא כניסה צדדית: מעכבים פעמיים, זוכים בסיבוב השלישי.
• אותה אחזקה כשלדומם יש כניסה צדדית אחת: מעכבים פעם אחת בלבד.
• איתות הספירה של השותף אומר לנו בדיוק כמה קלפים יש לכרוז בסדרה - ולכן מתי בדיוק לזכות.

עיכוב לשמירת תקשורת עם השותף

עיכוב אינו רק נגד הדומם. לפעמים מעכבים כדי לשמור על הקשר עם השותף. אם השותף הוביל סדרה ואנחנו מחזיקים A x - לרוב זוכים ומחזירים מיד, כי הדאבלטון לא ישרוד סיבוב נוסף.

לעומת זאת עם A x x, כשברור שלשותף לא תהיה כניסה מאוחר יותר, האס הוא הכניסה היחידה שלנו לסדרה שלו - ואז מעכבים סיבוב אחד, כדי שהאס יישאר בידינו לרגע שבו הסדרה שלו כבר מוקמת.

לתקוף את הכניסות מוקדם

הולד-אפ הוא רק חצי מהעבודה. החצי השני הוא לתקוף את הכניסה של הדומם לפני שהסדרה הארוכה מוקמת: מובילים דווקא את הסדרה שבה נמצאת הכניסה, או מאלצים את הכרוז להשתמש בה מוקדם.

מקרה נוסף: הכרוז מוביל קלף בכיר מהיד לכיוון הדומם כדי לעקוף, ולדומם אין כניסה אחרת. אם מעכבים - הכרוז לא יוכל לחזור לדומם ולחזור על העקיפה. זהו עיכוב שמכוון נגד הכניסות, לא נגד הסדרה.

• בחוזה בשליטה המצב לרוב הפוך: אם לדומם יש סדרה מוקמת שעליה יושלכו מפסידים, גובים את הזוכים מיד במקום לעכב.
• מעכבים בחוזה בשליטה רק כשהעיכוב מונע כניסה או שובר את הטמפו של הכרוז - לא מתוך הרגל.

מתי לא לעכב

לפני כל עיכוב סופרים את הלקיחות של הכרוז. אם הכרוז כבר קרוב למספר הדרוש, עיכוב נוסף פשוט מגיש לו את הלקיחה התשיעית. במקרה כזה זוכים מיד ועוברים להתקפה על הסדרה שבה יש להגנה סיכוי.

כלל עבודה: קודם סופרים - כמה לקיחות בטוחות יש לכרוז ומה חסר לו; רק אחר כך מחליטים אם העיכוב עוזר לנו או לו.