הטעויות הנפוצות ביותר בהגנה

טעויות בהובלה

הטעות היקרה ביותר בהגנה היא הובלה מתחת לאס נגד חוזה בשליטה. הובלה כזו מוסרת לכרוז לקיחה שהוא לא היה משיג בעצמו: הוא זוכה בקלף בכיר קטן שהיה נופל תחת האס, ולעיתים אף מרוויח את הטמפו שהוא זקוק לו. הכלל הוא מוחלט כמעט: לא מובילים מתחת לאס נגד שליט.

טעות אחות היא הובלה מ-Kx או מ-Qx נגד חוזה בשליטה בלי סיבה. הובלה כזו מוסרת קלף בכיר לחינם או מעניקה לכרוז עקיפה מוצלחת. שרוול מובילים כשמחפשים חיתוך, לא כשיש בו קלף בכיר.

• לא מובילים מתחת לאס נגד חוזה בשליטה.
• לא מובילים מ-Kx או מ-Qx בלי מטרה ברורה.
• מובילים את הסדרה שהמכרז מצדיק, לא את הסדרה שנוח להוביל.

טעויות ביד שלישית

הכלל גבוה מיד שלישית קיים כדי למנוע מהכרוז לזכות בקלף נמוך. שמירת ה-K כדי לתפוס משהו מאוחר יותר היא הטעות השכיחה ביותר בהגנה: אם הכרוז זוכה בקלף נמוך, המגינים מפסידים לקיחה שלא תחזור.

כשיש ביד שני קלפים בכירים צמודים, משחקים את הנמוך מביניהם - ה-J מ-QJ, ה-Q מ-KQ. הקלף הנמוך אומר לשותף שהקלף שמעליו נמצא אצלנו. משחק הקלף הגבוה נותן לשותף תמונה שגויה של מיקום הבכירים.

טעות נוספת היא החזרת הקלף הלא נכון בסדרת השותף. מארבעה קלפים או יותר מחזירים את הרביעי מלמעלה; משלושה שנשארו מחזירים את הגבוה. החזרת קלף שגוי מבלבלת את השותף בחישוב אורך הסדרה.

טעויות ביד שנייה ובכיסוי

כיסוי אוטומטי של כל קלף בכיר הוא טעות. מכסים קלף בכיר בקלף בכיר כדי לקדם קלף אצלנו או אצל השותף, ולא כפעולת רפלקס. כשהדומם מציג רצף של בכירים צמודים - למשל QJ10 - מכסים את האחרון שמובל ולא את הראשון: כיסוי הראשון פשוט מוסר שתי לקיחות במקום אחת.

בכיוון ההפוך: מול קלף בכיר בודד בדומם, כשהאחזקה שלנו ארוכה, לרוב לא מכסים כלל - האורך עצמו יביא את הלקיחה.

טעויות במשחק השליט ובחיתוכים

חיתוך הלקיחה של השותף הוא בזבוז שליט: הלקיחה כבר הייתה שלנו, והשליט שנשרף היה יכול לחתוך לקיחה של הכרוז. לפני שחותכים, בודקים מי זכה בלקיחה.

אפרקאט הפוך: לפעמים דווקא הימנעות מחיתוך-על היא הנכונה. אם השליט שביד מתחת לקלפי הכרוז יקודם על ידי סירוב לחתוך-על, ההימנעות שווה לקיחה שלמה.

• בודקים מי זכה בלקיחה לפני שחותכים.
• לא חותכים-על כשהסירוב מקדם קלף שליט אצלנו.
• כשמקבלים חיתוך מהשותף, הקלף שמובילים אליו הוא העדפת סדרה.

טעויות בהשלכה, בספירה ובאיתות

השלכה מהסדרה שאנחנו שומרים היא הדרך המהירה ביותר לתת לכרוז לקיחה נוספת. אם בדומם ♦KJ104 ואצלנו ♦Q853, אנחנו האחראים היחידים על הסדרה הזו - וכל השלכה ממנה שוברת את השמירה. משליכים מהסדרה שהשותף שומר, לא מזו שאנחנו שומרים.

אי-ספירה גורמת לטעות קלאסית: לקיחת האס בסדרה הארוכה של הדומם בסיבוב הלא נכון. אם הכרוז מחזיק שלושה קלפים בסדרה, לוקחים בסיבוב השלישי - לא לפני ולא אחרי. הספירה של השותף היא שמאפשרת את ההחלטה, ולכן אי-מתן ספירה כשהכרוז מוביל סדרה היא טעות בפני עצמה.

יש גם איתותים שעולים ביוקר: איתות עמדה בקלף שהוא לקיחה פוטנציאלית. הכלל הוא שלקיחה קודמת לאיתות - בוחרים את הקלף המשמעותי מבין הקלפים שאין להם ערך.

טעויות בקבלת החלטות

המשך אוטומטי בסדרת השותף נגד NT כשההחלפה המתבקשת היא הנכונה, או להפך - החלפת סדרה אחרי שהשותף עודד במפורש - שתי הטעויות נובעות מאותו מקור: אי-הקשבה לאיתות ואי-ספירה של לקיחות הכרוז.

והטעות שמקדימה את כולן: משחק מהיר בלקיחה הראשונה. אחרי שהדומם נפרש יש לעצור, לספור את לקיחות הכרוז, לשחזר את המכרז ולתכנן מאיפה יגיעו לקיחות ההגנה. השהיה של עשר שניות בלקיחה הראשונה - לפני שרואים לאיזה קלף נדרשים - חוסכת יותר לקיחות מכל קונבנציה.