למה לא חותכים את הלקיחה של השותף

החשבון הפשוט

כשהשותף מוביל ♥A והדומם מניח קלף קטן, הלקיחה כבר שלנו. אם נחתוך אותה - עדיין תהיה לנו לקיחה אחת. ההבדל היחיד הוא שהשליט נעלם. אם אותו שליט היה מסוגל לחתוך מאוחר יותר לקיחה של הכרוז, בדיוק ויתרנו על לקיחה שלמה.

יש גם סכנה ישירה: כשהשותף הוא זה שמוביל, הכרוז משחק אחרינו. חיתוך שלנו בשליט קטן מאפשר לו חיתוך-על - והלקיחה שהייתה שלנו עוברת אליו.

• לחתוך זוכה של השותף אף פעם אינו מוסיף לקיחה - במקרה הטוב זה ניטרלי.
• אם הכרוז יושב אחרינו, החיתוך עלול לעלות לנו בלקיחה שלמה בגלל חיתוך-על.
• אותו היגיון חל כשהכרוז 'מזמין' אותנו לחתוך מפסיד של הדומם: חיתוך באחזקה כמו Q x x, שהיא ממילא לקיחת שליט, אינו מרוויח דבר.

החריגים - מתי כן חותכים

יש שלושה מצבים שבהם חותכים דווקא כן. הראשון: אנחנו חייבים להיות על ההובלה עכשיו - כדי לגבות זוכה בסדרה שהכרוז עומד להשליך, כדי להוביל דרך חוזק הכרוז, או כדי להוביל שליט ולעצור חיתוכים בדומם.

השני: השליט שלנו לא יזכה בשום מקרה בלקיחה נפרדת, והחיתוך מאפשר לנו לעבור לסדרה הנכונה. השלישי: אנחנו רוצים לקצר את עצמנו בשליטים מסיבה טכנית, למשל לקראת קידום שליט.

מה עושים במקום

כשלא חותכים, משליכים - וזו הזדמנות מצוינת לאיתות. השלכה בסדרה שאותה אנחנו רוצים היא איתות עמדה, וההשלכה יכולה גם לשמש כהעדפת סדרה שתכוון את השותף למעבר הנכון.

טעות אחות נפוצה: לחתוך בשליט גבוה כשקטן היה מספיק. חותכים בגבוה רק כשמתכוונים לאפרקאט, כלומר כשרוצים לאלץ את הכרוז לחתוך מעלינו בקלף בכיר.