יסודות הלחץ וחוק BLUE

המנגנון: איום, קלף לחץ וכניסה

לחץ אינו קסם ואינו ניחוש. זהו מצב אריתמטי פשוט: למגן יש 13 קלפים כמו לכולם, ואם עליו לשמור על שתי סדרות שונות ואין לו מספיק מקום, כל הובלה נוספת שלנו מכריחה אותו לוותר על אחת מהן. אנחנו לא מנחשים איזו סדרה הוא יזרוק - אנחנו מרוויחים לקיחה בכל מקרה.

שלושת המרכיבים שצריך לזהות בכל עמדת לחץ הם: האיום (menace) - הקלף שלנו שיהפוך לזוכה אחרי ההשלכה; קלף הלחץ (squeeze card) - הזוכה שאנחנו מובילים ומאלץ את המגן להשליך; והכניסה (entry) - הדרך להגיע ליד שבה נמצא האיום כדי לגבות אותו אחרי שהתבסס.

בלי כניסה לאיום, הלחץ מייצר קלף גבוה שאי אפשר לגבות - וזו הטעות השכיחה ביותר בתכנון לחצים.

• איום חד-קלפי (one-card menace): קלף בודד שהופך לזוכה, למשל ♥Q שלנו היושב מאחורי ♥K של המגן.
• איום דו-קלפי (two-card menace): זוכה ועוד קלף קטן באותה סדרה, למשל ♠A-2. הקטן הופך לזוכה, והאס משמש ככניסה אליו.
• המגן הנלחץ חייב להיות השומר היחיד על כל אחת מהסדרות. אם השותף שלו שומר גם הוא על אחת מהן, אין לחץ פשוט - אלא אם מדובר בלחץ כפול.

חוק BLUE - ארבעת התנאים

קלייד לאב, בספרו Bridge Squeezes Complete, ניסח את ארבעת התנאים בראשי התיבות BLUE. אם אחד מהם חסר, הלחץ לא יפעל, ואין טעם לבזבז עליו לקיחות.

• B - אם שני המגינים שומרים על אותה סדרה, הלחץ הפשוט אינו עובד.
• L - זהו התנאי שנשבר הכי הרבה בפועל, ולכן נדרש תיקון הספירה לפני הרצת הזוכים.
• U - היד ה"עליונה" היא זו שמשחקת אחרי המגן הנלחץ; משם אפשר להשליך רק אחרי שראינו מה הוא זרק.
• E - האיום חייב להיות נגיש; זוכה שאי אפשר להגיע אליו אינו לקיחה.

המטריצה הבסיסית

כל עמדות הלחץ מתמצות לשלושה או ארבעה קלפים אחרונים. שווה לשנן את המטריצה הבסיסית, כי בשולחן מזהים אותה לפי הצורה ולא לפי חישוב.

סדר הלימוד המומלץ

לחצים נלמדים בשכבות. מי שמתחיל מלחץ כפול לפני שהוא שולט בתיקון הספירה בדרך כלל נתקע באמצע. זהו הסדר שאנחנו ממליצים עליו.

• 1. חוק BLUE וזיהוי איום, קלף לחץ וכניסה.
• 2. תיקון הספירה - להפסיד מוקדם את מה שממילא נפסיד.
• 3. לחץ פשוט פוזיציוני.
• 4. לחץ פשוט אוטומטי.
• 5. וינה קופ - פירוק חסימה לפני הלחץ.
• 6. לחץ צולב (criss-cross).
• 7. לחץ כפול.
• 8. לחץ שליט.
• 9. לחץ ללא ספירה ולחץ הפשטה.