צופים (קיביצרים)

מה מותר לצופה בשולחן פיזי

קיביצר הוא אורח. הוא יושב מאחורי שחקן אחד, רואה רק את ידו של אותו שחקן, ואינו רשאי לזוז ממקום למקום כדי לראות ידיים נוספות. אסור לו להגיב בשום צורה — לא בקול, לא בהבעה ולא בתנועה — לא להכרזה, לא למשחק ולא לתוצאה.

האיסור החשוב ביותר: אסור לקיביצר להסב את תשומת הלב לאי-סדר או לעבירה. אם ראה רנונס, הובלה שלא בתור או קלף חשוף — הוא שותק. רק אם מנהל התחרות שואל אותו, הוא עונה. הסיבה פשוטה: ברגע שהצופה מעיר, הוא הופך לשחקן חמישי בשולחן.

לשחקנים יש זכות לבקש שקיביצר יעבור מקום או יתרחק, בהתאם לתקנות האירוע. הבקשה מופנית למנהל התחרות ולא לצופה עצמו.

• רואים יד אחת בלבד, מאחורי שחקן אחד.
• לא מדברים, לא מגיבים, לא מסבירים למישהו אחר אחר כך באמצע הסשן.
• לא מסבים תשומת לב לעבירה — גם לא ברמז.
• לא מעשנים, לא אוכלים ולא מפריעים; מכבים טלפון.

קיביצינג באונליין

בפלטפורמות המקוונות הצופה רואה בדרך כלל את ארבע הידיים, אלא אם השולחן הוגדר אחרת. הצ'אט שלו מגיע לצופים האחרים בלבד ולא לשחקנים, ובשולחנות רבים מוגדר 'ללא קיביצרים' כדי למנוע הפרעה או דליפת מידע.

באירועים משודרים — וו-גרף ושידורי BBO — יש פרשנים ששיחתם גלויה לקהל. שידורים כאלה יוצאים בהשהיה מכוונת, בדיוק כדי שמידע מהשידור לא יגיע לשחקנים בזמן אמת ולא יאפשר רמאות.

האיסור הכי מעשי לשחקן מקוון: לעולם לא לצפות בלוח לפני שמשחקים אותו, ובוודאי לא בלוח של השותף. במשחקים ממושכים (daylong) זו העבירה השכיחה, והיא נחשבת רמאות לכל דבר.

• צ'אט של צופים אינו מגיע לשחקנים — אבל הוא נשמר.
• שולחנות 'no kibitz' קיימים וזו זכות לגיטימית של השחקנים.
• שידורי וו-גרף משודרים בהשהיה מטעמי אבטחת המשחק.

קיביצינג ככלי לימוד

צפייה בשחקנים חזקים היא אחת מדרכי הלימוד היעילות ביותר, וזול הרבה יותר מלשלם על שיעור. היתרון הגדול הוא שרואים החלטה לפני שיודעים את התוצאה — בדיוק ההפך מקריאת ספר, שבו הפתרון תמיד מופיע אחרי השאלה.

כדי שהצפייה תלמד באמת: לפני כל הובלה ולפני כל החלטה של הכרוז, החליטו בעצמכם מה הייתם עושים, ורק אז ראו מה קרה. אם החלטתם אחרת — סמנו לעצמכם את הלוח ושאלו את השחקן אחרי הסשן.