בחירת שיטה עם שותף

סדר העדיפויות בשותפות חדשה

כשיושבים לתאם שיטה עם שותף חדש, הפיתוי הוא להתחיל מהדברים המעניינים — סלאמים, קונבנציות אקזוטיות. זו טעות. הידיים שבהן ההסכמות באמת קובעות תוצאה הן הידיים השגרתיות, וההסכמות השגרתיות הן שצריכות להיסגר קודם.

הסדר שלהלן מסודר לפי תדירות: מה שקורה בכל מושב לפני מה שקורה פעם בערב.

פחות זה יותר

לכל קונבנציה יש מחיר. היא תופסת מקום בזיכרון, היא מבטלת הכרזה טבעית שהייתה שם קודם, והיא מוסיפה עוד רגע שבו אחד מבני הזוג עלול לשכוח. אסון של אלרט שנשכח — שותף שמפרש 4♦ כטבעי בעוד ששותפו התכוון לטקסס — עולה יותר מכל מה שהקונבנציה תרוויח בשנה.

שותפות שמשחקת חמש קונבנציות בשליטה מלאה תשיג יותר נקודות אמן משותפות שמשחקת חמש-עשרה בשליטה חלקית. המבחן פשוט: אם אתם לא יכולים לתאר קונבנציה בשלמותה, כולל התשובות והמשכיהן, בלי להסתכל בשום דף — אתם לא מוכנים לשחק אותה.

• כל קונבנציה מבטלת הכרזה טבעית — שאלו את עצמכם ממה ויתרתם.
• המבחן: לתאר את הקונבנציה ואת ההמשכים שלה בעל פה, בלי דף.
• עדיף לוותר על קונבנציה מאשר לשחק אותה 'בערך'.

שאלות הסגנון שחייבים לסגור

מעבר לרשימת הקונבנציות יש שכבה שנייה, פחות גלויה, שגורמת ליותר אי-הבנות מכולן: הסגנון. שני שחקנים יכולים להצהיר על אותה שיטה בדיוק ובכל זאת לא להבין זה את זה, כי אחד פותח קל והשני שמרן.

אלה השאלות שכדאי לסמן בכרטיס או לרשום במסמך ההסכמות.

• האם פותחים קל? האם כלל 20 מספיק, או שדורשים 12 נקודות מלאות?
• האם פותחים 1NT עם מייג'ור חמישי ויד מאוזנת?
• 1NT מול פתיחת מייג'ור: מחייבת או חצי-מחייבת?
• האם משחקים קפיצת סדרה חלשה (weak jump shift) או חזקה?
• מהי מדיניות הפריאמפט: תוקפנית או שמרנית, ומה משתנה בפגיעות?

לתחזק את השותפות

הסכמות אינן נסגרות פעם אחת. הדרך היחידה לשמור עליהן חיות היא לתעד ולסקור.

כתבו מסמך הסכמות שותפות — קובץ אחד, לא פתקים. אחרי כל מושב עברו על שתיים-שלוש ידיים שבהן משהו לא הסתדר, השתמשו ברשומות הידיים כדי לראות מה באמת היה, וסגרו את הפער. חשוב לעשות זאת בלי האשמות: פוסט-מורטם שהופך לוויכוח הורס יותר שותפויות מכל קונבנציה שנשכחה.

בישראל, שותפות קבועה מתכנסת בדרך כלל ל-2/1 עם ליבה של 5 עד 8 קונבנציות. לשותפות מזדמנת ולמשחק ב-BBO ברירת המחדל הנכונה היא SAYC — כולם מכירים אותה, ואין צורך בתיאום.